2מסיק בקיאנטי או Harves
tהשבוע תקפו אותי געגועים לאיטליה וכדי לעודד את עצמי,בעניין כל התוכניות ההולכות ונרקמות
:מקומות לסקי,דירות ווילות וונציה,חבילה ברומא,ועוד,טיול צילום וטיול רכיבה..
.טלפנתי לחברים שם.רציתי לשאול מה נשמע,ולדעת שהם עדיין באמת קיימים שם,מעבר לים
,כנראה גם הם חושבים עליי.שוחחנו על החדשות האחרונות ושוב הצעתי שנדבר בסקייפ,ללא הגבלה
,ללא עלות..
"כן" אמרה לי חברתי אני מחכה לג'ובאני שיגיע,ויסדר לי את הסקייפ..חשבתי לעצמי,נו טוב,זה בטח
לא יקרה לפני חג המולד, ועד חג המולד...יש עוד המון זמן.
.בינתיים שאלתי ,מה אתם עושים כעת? נאמר לי שקטפו זיתים,כל היום,העייפות מרובה מאוד
.הצעתי את עזרתי בחודש דצמבר,שבוע חופש אוכל לבוא לעזור.או ,נאמר לי "זה כבר יהיה מאוחר מדי
,כי עד אז כבר חייבים לנסוע לחווה לסחוט את הזיתים,ולהפיק מהם,שמן זית".טוב אז ביקשתי מ
הדעתכם לצלם איך מפיקים שמן זית ואני אכתוב על כך בבלוג החדש שלי?" אבל קודם כל צריך לצל
ם איך קוטפים...",נאמר לי
.או במילים אחרות את המסיק.(אין לי שמץ של מושג איך אומרים זאת באיטלקית באותו רגע אבל לקטוף
,זה לגמרי בסדר.
)"נהדר", אמרתי "תצלמו לי בבקשה את הקטיף ואת התהליך של הכביש
הואכתוב על כך".ואני כבר שואלת מיד לאן הם נוסעים עם הזיתים?ואיך נקרא המקום,ותוך כדי שיח
המחפשת את המקום בגוגל
.והנה לפניי נגלה מקום יפהפה,"פאטוריה מונטקיו".http://www.fattoriamontecchio.it
/אני כבר מדמיינת לעצמי איך מגיעים לשם ברכב,בעלייה מהכביש הראשי המובי
ללפירנצה, פונים שמאלה לכיוון סאן דונאטו,ושם אי שם על גבעה עגלגלה,כמו בקיאנטי(רק ש
םישנן גבעות כאלה),משתרע לו המקום אליו נוהרים כל בעלי האחוזות (אציינדות) להביא את המש
איקר הערך, הזיתים שנקטפו,ולהפיק מהם שמן זית בתהליך כבישה
.
אז סיכמנו את השיחה בבקשתי לצילומים,ונפרדנו בנשיקות,רק חבל שאי אפשר להגיע לשם דרך קו
הטלפון..ואני יצאתי להליכה היומית בשעת ערב מאוחרת.
בעודי מנסה לפצח את סוד הקסם הטוסקאני .מה כל כך מושך אותי לשם,מה כל כך קוסם לי במחוז
היפהפה הזה.
כשמכל גבעה ניבטת האהבה לאדמה ,לטבע,הגפנים,הכרמים,מטעי הזיתים,החיטה ,החמניות.
באותו רגע נפל לי האסימון.בודאי שזו האהבה לאדמה,החקלאות.איך לא חשבתי על כך קודם...
הלא גם אני בת לחקלאים,שעיבדו את האדמה בזיעת אפיים,וכל חיי חונכתי על ערך החקלאות,
לגדל עצים,להשקות,לעשב את הגינה,לגזום את הוורדים בחורף,לקטוף את הפירות בעונה,
להשקות בקיץ,לתמוך כשצריך,להתפלא על פריחת הסיגליות בחורף, ועל הכלות באביב. להריח את
פריחת ההדרים המשכרת באביב,ולקטוף את הורדים ולמלא את הבית בשמחה. זו חדוות האדמה ,
אהבת החקלאות.
איך לא חשבתי על זה קודם...כל כך פשוט. אבל שם יש את הקסם הנוסף,שם זה לא הכאן,שם זו איטליה ,
שקורצת בשלל גווניה,שפתה,החברים,האוכל,היין,המשפחה. מה עוד צריך יותר מזה? גן עדן בפני עצמו.
ב16.11.12 נחתה אצלי במייל הודעה עם תצלום יפהפה(כאן למעלה)של יבול הקטיף ,
ממש לפני הנסיעה לכבישת הזיתים .
יבול של 848 ק"ג,שהניב 134 ק"ג שמן זית. מה דעתכם?
24.11.12
לאחר שבוע מלחמה אצלינו ,טילפנתי לשאול לחבריי הדואגים לי במרחקים לשלומם.
סיפרתי להם שאנו מייחלים לשקט ולהפסקת אש כבר,
הם מצידם סיפרו לי שהם מאזינים לחדשות מירושליים בכל שעה עגולה,ושהתפללו לשלומינו בכנסיה
ביום ראשון שעבר.
נאמר לי שבסוף השבוע יגיעו אחים ממרחקים ,לעזרה בקטיף.
תחושה של מרתון לפני החורף הקר הקרב ובא,אי שם בקיאנטי.
אני עוקבת בדאגה אחר הקטיף,כמו אם החרדה לגוריה ההולכים וגדלים.
הלילה קצת לאחר חצות,נחתה אצלי הודעה ,היה קטיף נהדר,אחים ואחיות,אחיינים ואחייניות,
כולם יחד עבדו כתף אל כתף,ובימים הקרובים יישלחו אליי תמונות,
מחר מתכננים גם כן לעבוד.
Buonanotte! לילה טוב איחלנו זה לזו.
בתצלום התחתון:משפחה טוסקנית גאה בעת המסיק בשבת שעברה.
צילום:Filippo maria D'aubert
עוד באתר:
צרו קשר
מיכל פירני - בתי כפר באיטליה
טלפון: 054-4746692
דוא"ל: pirani.michal@gmail.com
פייסבוק: בתי כפר באיטליה